פסק-דין בתיק ב"ל 20713-07-10

1.         עניינה של תביעה זו בהחלטת הנתבע לדחות את תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון, שכן לא צברה תקופת תשלום דמי ביטוח מספקת טרם שמירת ההיריון, כנדרש בסעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

            התובעת לא חלקה על העובדות הרלוונטיות כפי שפורטו בתעודת עובד ציבור מטעם הנתבע, ומשכך - הודיעו הצדדים כי אין מחלוקות עובדתיות ביניהם וניתן להכריע בתיק על סמך סיכומים בשאלה המשפטית. 

העובדות

2.         התובעת עובדת, יחד עם בעלה, בחברת הובלות המצויה בבעלותם. דמי הביטוח הלאומי נגבים ממנה - החל מיום 1.1.07 - כעובדת עצמאית, בהתאם לנתוני הכנסות המתקבלים ממס הכנסה ובהתבסס על חלוקת הכנסות שנערכה בין בני הזוג לשם כך.

3.         מקדמות דמי הביטוח לשנים 2007 ו - 2008 שולמו על ידי התובעת כסדרן ובמלואן.

4.         בחודש ינואר 2009 התקבלה אצל הנתבע שומת התובעת לשנת 2007, ממנה עלה כי יש לחייב את התובעת בתשלום הפרשי דמי ביטוח בגין שנה זו, בסך של 12,555 ש"ח (להלן - החוב). דרישת תשלום נשלחה לתובעת ומועד תשלום החוב נקבע ליום 12.3.09.

5.         התובעת לא סילקה את החוב במועד. יחד עם זאת, המשיכה לשלם את המקדמות השוטפות לנתבע.

6.         ביום 3.12.09 הפסיקה התובעת לעבוד בשל שמירת הריון. נכון לתאריך זה (להלן - היום הקובע) תפח החוב ועמד על סך של 13,047 ש"ח.

7.         ביום 14.1.10 נערך בין הצדדים הסכם תשלומים להסדרת החוב, אשר קוים על ידי התובעת.

8.         ביום 16.3.10 ילדה התובעת בן.

9.         בהחלטתו מיום 25.4.10 דחה הנתבע את תביעת התובעת לגמלה לשמירת הריון לתקופה שבין 3.12.09 ובין 16.3.10. תביעת התובעת לדמי לידה התקבלה על ידי הנתבע, ודמי הלידה שולמו לה במלואם.

טענות הצדדים

10.        התובעת טוענת כי טעה הנתבע משדחה את תביעתה לגמלת שמירת הריון. התובעת מציינת כי לא שילמה את החוב במועד בשל קשיים כלכליים, אולם הקפידה לשלם את המקדמות כפי שנדרשה החל משנת 2007 ואילך, ובכך שילמה דמי ביטוח חלקיים ומתקיימת תכליתו של סעיף 50(א) לחוק. התובעת טוענת כי גם לפי לשונו של סעיף 50(א) לחוק, די בתשלום חלקי כדי להקנות לה את הזכות לקבלת הגמלה - שהינה גמלה מחליפת שכר שנועדה להגן עליה בתקופה בה לא יכולה הייתה לעבוד בשל ההיריון. התובעת מדגישה כי לא התחמקה מתשלום חובה אלא הגיעה להסדר תשלומים ושילמה את מלוא החוב. 

11.        הנתבע טוען, כי נכון ליום הקובע לא שולם החוב ולא נערך הסדר תשלומים לגביו, הגם שלא הייתה כל מניעה להגיע להסדר בדבר תשלומו לשיעורין גם קודם לכן, והגם שחלפה שנה תמימה ממועד היווצרות החוב ועד הסדרתו. החוב הוסדר כאמור רק ביום 14.1.10, ומאחר שתשלום דמי ביטוח צריך שייעשה לפני היום הקובע ולא לאחריו - בדין נשללה תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון.

הנתבע טען עוד כי דמי הביטוח בעבור עובד עצמאי מחושבים תמיד לפי השומה הסופית, ותשלום המקדמות אינו אלא תשלום ביניים. תשלומי המקדמות ששולמו על ידי התובעת בשנים 2008 ו - 2009 נזקפו לטובת החוב, ולכן אינם יכולים להיחשב כדמי ביטוח בגין שנים אלה ומשמעות הדבר כי התובעת לא צברה תקופה מספקת במהלכה שילמה דמי ביטוח.

דיון והכרעה

12.        לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את כלל החומר המצוי בתיק, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. הטעמים לכך יפורטו להלן.

13.        סעיף 58 לחוק מגדיר " 'מבוטחת' (לצורך קבלת גמלה לשמירת היריון) כ "עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולעניין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון".

סעיף 50(א) לחוק - אשר הוראותיו חלות בהתאמה, מכוח סעיף 58, גם על גמלת שמירת הריון - קובע כדלקמן: